פלטפורמת הבנקאות הפדרלית

נוכחות רב-סמכויות ללא איחוד רגולטורי, יכולת ניתוב חוצת גבולות מתואמת, יעילות תפעולית מבוססת-תשתית, ארכיטקטורת סיכון מדורגת, והרחבה ניתנת להרחבה באמצעות שותפויות מיושרות-הון.

התוצאה היא מערכת פיננסית מבוזרת אך אסטרטגית מיושרת, המיועדת להרחבה בקנה מידה מוסדי.

מודלי הרחבה מסורתיים דורשים בדרך כלל: הגשת מועמדות לרישיונות רגולטוריים חדשים; פיתוח תשתית עצמאית לכל סמכות; הקצאת הון נפרדת לאזור; תהליכי אישור רגולטוריים רב-שנתיים.

המודל הפדרלי במקום: משלב מוסדות מורשים קיימים; מפחית הוצאות הון; שומר על ערך לבעלי מניות מקומיים; מאיץ הרחבה גאוגרפית; שומר על חשיפה רגולטורית מדורגת.

הוא מאפשר קנה מידה ללא שבירות מבנית.